לעבודות המוצגות באתר שותפים רבים. את הקרדיט לאדריכלים ולמעצבים השתדלנו לתת במקומות המתאימים, אבל רשימת השותפים האמיתית ארוכה הרבה יותר. בתחום שלנו פועלים אדריכלים ומעצבי פנים, ספקים וסוכנים, קבלנים וקבלני משנה.
לצד אלו נמצאים בעלי המלאכה שטביעת ידם האישית ניכרת בכל חפץ שאי פעם נבנה בסדנה שלנו. במהלך השנים זכיתי לעבוד יחד עם כמה מבעלי המלאכה והאמנים הטובים ביותר שיש. להלן רשימה חלקית: אמיר פרידמן, תומר שיטרית, הד מיינר, איתמר פלוגה, יובל בראל, תמר נואמה, זמר פלד, אבישג גולדמן, רון פריגת, דין קרמזין, דוד אסלן, כפיר גורביץ, איתמר שי, הלל זהבי, תום הדס, נתן לזובניקוב, ווילי מריאש ועוד.
תודתי לכל אלו ובעיקר לאבינדב הרשברג- נגר אמן ובעל מלאכה מומחה.
נדב
כשהייתי בגן שמעתי על נגר אחד. זה משך אותי וביקשתי שיביא לי חתיכת עץ לגלף והוא הביא לי בוק. הוא כנראה לא הבין הרבה בעץ ואולי גם לא בילדים כי לילד בגן אין שום סיכוי מול בוק. זו הייתה חתיכת העץ הראשונה שלי. (שהתבררה כבלתי ניתנת לפיצוח כמו האהבה הראשונה שלי שנים מאוחר יותר). נגר גם הייתה העבודה הראשונה שלי לאחר השחרור. בקאקאדו ואחר כך בנגריית אביטל בעין כרם, באסם בקריית ענבים ועוד.
פשטתי את המדים ופתחתי עיתון לחפש עבודה. נהג, נהג, נהג, שומר, נהג, מאבטח, איש מכירות, נגר. כאילו המודעה הייתה מסומנת במרקר צהוב.
בין לבין למדתי ולימדתי במחלקות לצורפות ולעיצוב תעשייתי בבצלאל, השתתפתי בתערוכות ובישלתי במסעדות בארץ ובעולם. וכל הזמן ברקע הייתי נגר. גם נגר. רק במבט לאחור זה נראה כל כך ברור.
(ואם פעם יבוא אליכם ילד ויבקש חתיכת עץ לגילוף, תנו לו קובית סבון כביסה או נר)
הבורג כתכשיט
מנקודת המבט של הנגר הבורג הוא אחת ההמצאות הגדולות והמשפיעות. קשה לדמיין את עולם הבנייה (בכלל, לא רק בעץ) ללא הבורג. אמנם ארכימדס כבר עלה על הרעיון מזמן אבל השימוש בבורג כמחבר ופיתוח הבורג התעשייתי הם עניינים חדשים יחסית.
ברגים ודבק נגרים מודרני יודעים להצמיד עצים זה לזה בצורה פנטסטית. במקרים רבים הם עדיפים על שיטות החיבור המסורתיות. שיטות שהתפתחו בעולם ללא ברגים ודבק.
אבל כמעט שאין לגיטימציה לחשוף את הברגים בעבודות שלנו. אנחנו הנגרים, חברות הפרזול וממציאים בכל העולם יוצאים מגידרנו כדי להחביא אותם מכם. הברגים תמיד יסתתרו מתחת מאחורי או בתוך. הבורג סובל מבעיית תדמית.
אני דווקא מאוד אוהב את האסטתיקה של ברגים (לא כולם) ונהנה להשתמש בהם כתכשיט. אני גם נהנה לחשוב שחשיפת הברגים משולה לאמירת אמת.
כפי ששמעתי מאיש חכם, לאחר שאדם וחווה אכלו מעץ הדעת הם המציאו את הבגד, עלה התאנה. אבל איך בדיוק התחבר אותו עלה תאנה לגופם ולמה לא נפל? הרי הם היו חייבים איזה קוץ או משהו. כלומר מיד בתחילה יחד עם הבגד הומצא התכשיט.
אל המלאכה מובילות דרכים רבות. תינוק שהצליח להכניס דבר לתוך דבר, ילד המשחק בלגו או מקאנו ובורא בדמיונו עולמות, אדם המחפש מחסה מפני הסערה, מי שבונה רק מכורח כלכלי ומנסה לסיים במהירות האפשרית, מי שמבקש להוכיח היותו המהיר המדוייק או החכם מכולם, מי שמכוון כל פעולותיו על פי הגיון מסחרי, מי שמתעקש להתעלם מהגיון זה, כאלו שמחפשים תשובות וכאלו שרק רוצים לענות על שאלות.
אפשר לגשת כאילו כבר יודעים את כל שיש לדעת כמומחים בעיני עצמנו ואפשר מתוך אהבת הלימוד והרכנת ראשינו בפני אילנות המלאכה הקדומים. כמעט כולם מנסים להצטיין לפחות בדבר אחד כדי שיהיה להם מקום שמור בעולם. יש כאלו שרוצים ללמוד ולדעת כל מה שיש במלאכה אחת ויש כאלו שאינם חוששים לצלול בימים רבים, אחרים מונעים בידי הדחף לרעיון חדש וההנאה שבלמידת כל מלאכה הנדרשת על מנת לקיימו.
בעל המלאכה בונה דברים למען לקוחותיו. אפשר לבנות עבור עצמנו אבל כך לא נהפוך לבעלי מלאכה של ממש כשם שלא ניתן להפוך לאופה מבלי לאפות לאנשים רבים. בסופו של דבר אלו לא החומרים הידע והמיומנות או המחשבות והרעיונות שעוברים בראשו של הבנאי (טובים ומעניינים ככל שיהיו) שיעזרו לו למצוא את מקומו ופרנסתנו אלא השתקפותם של כל אלו דרכו בעיני אנשים אחרים המוצאים בהם טעם.
עבורי רגע ההזמנה של פריט חדש נחווה תמיד כמחמאה שכן דומה אני לרבים ובכל זאת בי בחרו וכבר נוכחתי כי העבודות המוצלחות ביותר נולדו מתוך התפר העדין שבין הלקוח/ה לביני.
התפר הוא קסם, מעין פיתוח של הקשר. למי שלא התנסה או למי שלא מתעניין הוא בטח נראה מיושן בסיסי ופשוט, ברור מעבר לכל שאלה, חסין מפני חידוש ומשעמם. אך למעשה התפר הוא שער אל עולם מקביל בו חשובים דברים אחרים. החוט במסלולו המפותל דרך מחיצות, הדרכים השונות בהם יכול הוא ללכת בחולפו על פני זנבו, עוביו של החוט, החומר ממנו נוצר, כיצד נשזרו צמותיו, משקלו וקשיחותו ובוודאי שצבעו אבל לא פחות עמידותו בשחיקת היומיום ועצם מעשה התפירה. כיצד מתחיל נמשך ומסתיים הוא, חולף על פני חבריו, נעלם ומופיע וכל זאת מבלי לאבד לרגע את הגיונו הפנימי, החמקמק. וכמובן חברתו המחט שעל כל הטיותיה יודעת תמיד להיות השותפה המושלמת. כמו באפיית הלחם האהוב המעשה יכול להיות פשוט או מורכב ככל שרוצים ואם ממשיכים מגלים שאלו תמיד הפרטים הקטנים והניסתרים בתחילה שמשנים.
נכון שדומה התפירה לרישום קווים בעלי אורך זהה בשורה ישרה ובאמת בימים שאלו מחשבותיי קשה לי לתפור ואני לא. הימים האחרים עדיפים בהרבה. כשאני בשלום יחסי עם האנשים, כשכולם יודעים מה הם אמורים לעשות (וגם אני) ויודעים לעשות את זה בכיף יחסי, (או שלא עושים אבל באלגנטיות ובלי לעצבן), כשהכל נראה כאילו כך צריך היה להיות, אז אני פתאום יכול לשאול את עצמי, רגע! למה שלא אתפור? ומיד אני תופר ועובר לעולם המקביל בו התשובות לשאלות הקשות ביותר שומטות את הקרקע בפשטותן, דברים שהיו נפרדים עד לפני רגע מתמזגים, קול הפרטים הקטנים נשמע בזכות הקסם שיש להם על הגדולים, עולם בו למוריי מלאו אלפים והיופי נוכח.
אנו מתמחים בעיצוב ובניית רהיטים בעיקר ללקוחות פרטיים מעצבי פנים ואדריכלים. החל במטבח רחב ידיים ועד לידית הדלת, מה שנקרא בתים שלמים.